היכולת לקבל סירוב
כשאת אומרת 'לא' למה את מתכוונת..
כמה פעמים קרה שהחלטת שלא לפנות ולבקש עזרה רק כי פחדת לשמוע "לא"?
מה זה הדבר הזה שגורם לנו לוותר על דברים, אפילו מביא אותנו לידי שיתוק, העיקר שלא נצטרך להתמודד עם סירוב?
מסתבר, שאנחנו מפרשים תגובות של 'כן' או 'לא' כהבעת אמון והערכה אלינו, או חלילה ההפך. אם מישהו נענה לבקשה שלי – הוא מעריך ואוהב אותי ובטח חושב עליי רק טובות. ואם מישהו נענה לבקשה שלי בשלילה – הוא וודאי חושב שאיני ראוי להערכה ואני לא מספיק חשוב בעיניו.
כך יוצא, שהפחד שאגלה שאיני ראוי או חשוב בעיני מישהו, עוצר ממני מלבקש עזרה. הפחד הוא כל כך גדול שהוא אף מביא לידי שיתוק של ממש.
חשוב להבין ולהפנים לעובדה שאדם משיב לי 'כן' או 'לא' אין מאומה חוץ מאשר הסכמה, כשהסכמה היא רצונו של ה'. רצונו של ה' ששני אנשים אלה ילכו יחדיו, רצונו של ה' שפרויקט מסוים יצא אל הפועל ודווקא עם השותף הזה ועוד. הסכמה זו אמירתו והסכמתו של הקב"ה לשיתוף הפעולה בין שני אנשים לעניין מסוים ולא הסכמה של אדם כזה או אדם אחר.
כשאני מבקש ממשהו עזרה, אני בעצם מבקש ממנו להיות 'סולם' עבורי כדי לגדול, לצמוח ולהגיע אל המטרה. אין לי מושג מי האדם שישמש עבורי ל'סולם' ולכן חשוב שאפתח את כל האופציות ולא אמנע מעצמי לבקש מאדם כזה או אחר כי אני חושש שיסרב לבקשתי.
כשמישהו אומר לי 'לא' זה לא כי הוא לא מעריך אותי, אלא כי מה לעשות, לעניין הספציפי הזה הוא לא 'השותף' שלי, הוא לא 'הסולם' הנכון. כשמשהו מסרב לי הוא פשוט האדם הלא מתאים לעניין הזה.
אין דבר כזה 'לא' יש דבר כזה אני לא האדם המתאים. ולכן אסור להתייאש, אסור להיפגע.
בואו נוותר, נשכח ונסלח לכל אלה שנדמה לנו שמנעו מאיתנו דברים מסוימים במהלך החיים. כל האנשים האלה, 'חטאם' היחיד היה שלא היו האנשים המתאימים עבורנו. הם לא אלה שמנעו מאיתנו דברים, מאחר ואנשים לא יכולים לעשות לנו טוב או לעשות לנו רע, כי בשני המצבים יחד, הם בסך הכול השליחים.